האוטובוס הוא הדבר הכי לא מנוצל בתחבורה של לונדון. התיירים ממלאים את הרכבת התחתית, והמקומיים יודעים משהו אחר.
למה זה עדיף ממה שנדמה
הנסיעה באוטובוס איטית יותר, בערך בעשר דקות על מסלול טיפוסי. בתמורה אתם יושבים, רואים את העיר, ולא יורדים ארבע קומות מתחת לאדמה ועולים בחזרה.
הקומה השנייה מקדימה היא באמת אחת החוויות הטובות בלונדון, והיא לא עולה כלום נוסף. אם אתם מחפשים סיור בעיר, זה הסיור, וכל שאר סיורי האוטובוס לתיירים מוכרים לכם אותו דבר בכסף.
איך זה עובד
- מצמידים רק בעליה. אין הצמדה בירידה, וזה מקל
- מזומן לא מתקבל כלל. רק כרטיס אשראי אלחוטי או אויסטר
- יש תקרה יומית נפרדת לאוטובוסים, נמוכה מזו של הרכבת התחתית
- אם החלפתם אוטובוס תוך שעה, ההחלפה בדרך כלל לא מחויבת בנפרד
- מסמנים לנהג שרוצים לעלות, אחרת הוא עלול לא לעצור בתחנה ריקה
עם עגלה או עם ילדים
כל האוטובוסים בלונדון נגישים, לכולם יש רמפה ומקום ייעודי לעגלה. זה ההבדל המרכזי מול הרכבת התחתית, ולמשפחות זה משנה את כל אופן התנועה בעיר.
שימו לב שהמקום לעגלה מוגבל לאחת או שתיים. בשעת עומס הוא עלול להיות תפוס, ואז פשוט ממתינים לאוטובוס הבא. הם מגיעים בתדירות גבוהה.
מתי דווקא לא
למרחקים ארוכים ובשעות העומס בפקקים, הרכבת התחתית מנצחת בגדול. אוטובוס שתקוע ברחוב מרכזי בשש בערב הוא לא חוויה נעימה.
הכלל הפשוט: עד ארבעים דקות נסיעה, אוטובוס. מעבר לזה, רכבת.