זו ההחלטה הראשונה שתקבלו בלונדון, בדרך כלל בשעה מטופשת של הבוקר ואחרי טיסת לילה. שווה לדעת מראש מה עונים.
היתרו, ושם רוב הישראלים נוחתים
מהיתרו יש שלוש רכבות שונות למרכז, והן שונות מאוד זו מזו במחיר ובזמן.
הקו הסגול המהיר מגיע לפדינגטון בכשמונה ועשרים דקות, ומשם עוד כמה דקות לתחנות המרכזיות. הוא לא הזול ביותר ולא היקר ביותר, ולדעתי הוא התשובה הנכונה לרוב האנשים.
הקו הכחול הכהה, כלומר הרכבת התחתית הרגילה, לוקח בערך חמישים וחמש דקות. הוא הזול בהרבה, והוא מגיע ישירות לקנזינגטון ולאזור קובנט גארדן בלי החלפות. אם אתם ישנים באזורים האלה, זו אפשרות מצוינת.
הרכבת האקספרס עושה את הדרך לפדינטון בחמש עשרה דקות, והיא היקרה ביותר בפער גדול. שווה למי שממהר באמת, ופחות שווה למשפחה.
גטוויק
רכבת אקספרס לתחנת ויקטוריה בכשלושים דקות, וגם רכבות רגילות שעושות את אותה דרך קצת יותר לאט ובמחיר נמוך יותר. שתיהן פשוטות, ושתיהן עדיפות על מונית.
לוטון וסטנסטד, ושם הסיפור משתנה
אלה נמלי התעופה של חברות התעופה הזולות, וכאן צריך לעשות חשבון.
מלוטון נוסעים תחילה ברכבת קצרה מהטרמינל לתחנת הרכבת, ומשם רכבת לסנט פנקראס בכעשרים וחמש עד שלושים דקות.
מסטנסטד יש אקספרס ללברפול סטריט, כארבעים וחמש עד חמישים דקות.
שני אלה רחוקים משמעותית, והנסיעה עולה כסף. משפחה של ארבעה שחסכה מאה דולר על הטיסה עלולה להחזיר חלק ניכר מזה בכרטיסי הרכבת, ועוד לפני שדיברנו על שעה נוספת בכל כיוון.
מתי מונית או הסעה דווקא מוצדקת
אני לא ממליץ על מונית מהיתרו כברירת מחדל, היא יקרה והנסיעה ארוכה בפקקים. אבל יש מצבים שבהם היא הבחירה הנכונה.
- נחיתה בשעות הלילה, כשהרכבות כבר לא פועלות בתדירות מלאה
- משפחה עם ילדים קטנים ועם ארבע מזוודות
- לינה במקום שדורש שתי החלפות ברכבת התחתית עם המזוודות
במקרים האלה הסעה שהוזמנה מראש, עם נהג שממתין בשם שלכם, לרוב זולה ממונית מהתור ובוודאי פחות מלחיצה.