המפסטד בלונדון: מסלול בין הכפר, Hampstead Heath, קנווד והפרגולה

עודכן לאחרונה ב-3 באוקטובר 2026. ימי הפתיחה, השעות, המחירים ומרחקי ההליכה נבדקו מול האתרים הרשמיים ומול מפה באותו יום

המפסטד היא המקום שאליו לונדונים בורחים בסוף השבוע, ורוב התיירים לא מגיעים אליו בכלל. כפר מהמאה השמונה עשרה על גבעה בצפון העיר, עם רחובות צרים, בתים גאורגיאניים ופאבים ישנים, ומעבר לו ההית׳: שטח פתוח של כשלוש מאות הקטרים שהוא יער, אחו, בריכות וגבעה עם תצפית, ולא פארק מטופח. זה לא יום של אטרקציות, זה יום של הליכה, והוא עובד רק אם יודעים מראש איזה בית פתוח באיזה יום. המדריך הזה מסדר את זה.

מה זה המפסטד, ולמה זה לא קמדן

המפסטד הייתה כפר של מעיינות מרפא במאה השמונה עשרה, שעשירי לונדון עלו אליו לנשום אוויר, ומאז היא השכונה של הסופרים, הפסיכואנליטיקאים והשחקנים: קיטס כתב כאן, פרויד מת כאן, ועד היום הרחובות סביב הכנסייה נראים כמו ב-1750. ממזרח וצפון לכפר משתרע ההית׳, שטח ציבורי פתוח שהתושבים הצילו מבנייה בקרב משפטי שנמשך ארבעים שנה והסתיים ב-1871, ומאז הוא נשאר יער, אחו וביצה ולא הפך לפארק מתוכנן. בקצה הצפוני שלו, בית קנווד, ובצד המערבי הפרגולה.

וזה מה שמבדיל אותה מקמדן, שנמצאת שתי תחנות דרומה ושייכת לאותו רובע: קמדן היא שוק, תעלה, מוזיקה ורעש של שבת, ומדריך קמדן מסביר אותה. המפסטד היא ההפך: כפר, עצים, נוף, בתים היסטוריים ויום איטי. שתיהן באותו קו תחתית, ולכן מתבלבלים ביניהן, אבל אין שום סיבה לעשות אותן באותו יום. מה שזה אומר לכם בפועל: היום בהמפסטד הוא הליכה של שישה עד שבעה קילומטרים עם עליות, ברובה על שבילי עפר, ושני סוגים של עצירות: החינמיות, שתמיד פתוחות, הכפר, הגבעה, ההית׳ וקנווד, ובתי המורשת הקטנים, שכל אחד מהם פתוח בימים אחרים.

למי האזור הזה מתאים, ולמי פחות

ולמי זה פחות מתאים. מי שנמצא בלונדון שלושה ימים בפעם הראשונה צריך אותם למרכז, והמפסטד היא היום השישי, לא השלישי. מי שלא אוהב ללכת יתעייף, כי אין כאן רכבת בין העצירות, והשבילים עולים ויורדים. בגשם ההית׳ הופך לבוץ והיום מאבד את הטעם שלו, ואז נשאר רק קנווד. ומי שמגיע עם עגלה או עם קושי בהליכה יכול לעשות את הכפר, את צ׳רץ׳ רואו ואת קנווד מהצד של הכניסה, אבל לא את חציית ההית׳ ולא את הפרגולה, שהגישה אליהן היא שבילי עפר ומדרגות.

📅 מה פתוח מתי, לפני שבונים את היום

הטבלה נכונה ל-3 באוקטובר 2026 לפי האתרים הרשמיים, וכמו תמיד בודקים לפני שיוצאים, כי בתי המורשת הקטנים משנים שעות לפי עונה.

המסקנה: יום שישי הוא היום שבו הכי הרבה דלתות פתוחות, קיטס ופנטון יחד, וביום ראשון גם, אבל עם כפר מלא ופאבים עמוסים. ברביעי וחמישי יש קיטס ואין פנטון. בשני ובשלישי כל בתי המורשת סגורים, וזה היום של הטבע: הגבעה, ההית׳, קנווד והפרגולה, שהם ממילא עיקר היום.

✍️ בית קיטס, ההתחלה ליד הרכבת

מתחילים מתחנת Hampstead Heath של האוברגראונד, שנמצאת למטה, בתחתית הגבעה, ולא מתחנת Hampstead של התחתית שנמצאת למעלה בכפר. ההיגיון: עולים לאורך היום ולא יורדים ועולים. שתי דקות מהתחנה, ברחוב שקט של בתים לבנים, עומד בית קיטס: הבית שבו גר ג׳ון קיטס בין 1818 ל-1820, התאהב בשכנה פאני בראון, וכתב בגן את אודה לזמיר ואת רוב השירים שבגללם הוא נחשב למשורר הרומנטי הגדול של אנגליה. הוא עזב מכאן לרומא חולה בשחפת ומת שם בגיל 25. הבית קטן, הסיפור גדול, והגן עם העץ בחינם גם כשהבית סגור.

נכון ל-3 באוקטובר 2026 הבית פתוח רביעי, חמישי, שישי וראשון, מאחת עשרה עד אחת ומשתיים עד חמש, עם הפסקת צהריים באמצע, וסגור בשני, שלישי ושבת. כרטיס מבוגר 8.80 ליש״ט, או 10.30 עם תרומה, הנחות 5.30, ומתחת לגיל 18 חינם. בלי הזמנה מראש, התשלום בכרטיס בלבד בכניסה, ובחמישי, שישי וראשון יש סיור מודרך קצר של מתנדבים ברבע אחרי שתיים, כלול במחיר. שלושת רבעי שעה, ומכאן ההית׳ מתחיל ממש בקצה הרחוב.

🌄 פרלמנט היל, התצפית

מבית קיטס הולכים כשמונה מאות מטרים צפונה מזרחה, בעלייה מתונה דרך האחו, עד ראש הגבעה: פרלמנט היל, התצפית הפתוחה של ההית׳ על כל קו הרקיע של לונדון, מהסיטי והשארד ועד קנרי וורף, עם מגדל הטלוויזיה והגלגל באמצע. זו לא התצפית הגבוהה בעיר ולא בהכרח היפה ביותר, אבל היא היחידה שבה עומדים על דשא, בחינם, בלי הזמנה ובלי זכוכית, ורואים את העיר כולה מרחוק, עם עפיפונים מסביב. בימי בהירות רואים גם את גבעות סארי מדרום. חצי שעה, ספסל, ובסתיו זה המקום לשקיעה בסוף היום במקום בתחילתו.

מהגבעה ממשיכים צפונה, ועכשיו מבינים מה זה ההית׳: שבילי עפר בין עצים, בריכות בשורה, אחו שלא כוסח, ובלי שום שילוט שמסביר לאן. הכיוון הכללי הוא צפון, ובעלייה: מבית קיטס לקנווד עולים כחמישים מטרים בסך הכל. בבוץ זה לוקח יותר, ואחרי גשם זה בוץ. חציית ההית׳ מפרלמנט היל לקנווד היא כקילומטר ושמונה מאות מטרים, חצי שעה הליכה נקייה, ובדרך עוברים ליד בריכות השחייה: בריכת הגברים, בריכת הנשים והבריכה המעורבת, שבהן לונדונים שוחים כל השנה. זו לא עצירה ספונטנית: הכניסה בתשלום ובכרטיס, השעות משתנות לפי עונה, ובחורף נדרשים תנאים, אז מי שרוצה לשחות בודק באתר הסיטי של לונדון ומגיע עם בגד ים ומגבת.

🏛️ בית קנווד, רמברנדט בחינם בקצה היער

בקצה הצפוני של ההית׳, אחרי שהיער נפתח פתאום לאחו רחב, עומדת האחוזה הלבנה: בית קנווד, שרוברט אדם עיצב מחדש בשנות השישים של המאה השמונה עשרה עבור הלורד מנספילד, השופט שפסק הדין שלו ב-1772 התחיל את סוף העבדות באנגליה. ב-1925 קנה אותו הלורד אייווה, ממשפחת גינס, והוריש אותו לעם עם אוסף הציורים שלו: דיוקן עצמי של רמברנדט, הנגנית בגיטרה של ורמיר, ועוד טרנר, גיינסבורו וריינולדס, בחדרים עם הספרייה המפורסמת של אדם. אחד המוזיאונים הטובים בלונדון, ואין בו תור.

נכון ל-3 באוקטובר 2026 הכניסה לבית ולאוסף חינם, הבית פתוח כל יום מעשר עד חמש והשטח משבע בבוקר עד שש, ואינגליש הריטג׳ ממליצים להזמין כרטיס חינמי מראש כדי להבטיח כניסה, בלי שזה חובה. בחורף, מנובמבר, הבית נסגר בארבע ולא בחמש, ואת תאריך המעבר המדויק בודקים באתר. שעה לבית, ועוד חצי שעה לאחו שלפניו, לבית הקפה באורוות, שהוא הצהריים של היום הזה, ולפסל של הנרי מור על הדשא. עם ילדים זה גם המקום לפיקניק, ומדריך המוזיאונים החינמיים מסביר למה קנווד נכנס לרשימה.

🌿 גן ההיל והפרגולה, הסוד של המפסטד

מקנווד הולכים מערבה כקילומטר וחצי, לאורך הקצה הצפוני של ההית׳ ודרך שכונת הבתים הגדולים של ווסט הית׳, עד שער קטן בלי שום שלט מרשים. מאחוריו גן ההיל והפרגולה: שדרת עמודים אדוארדיאנית מ-1906 שמשפחת ליוור, ממציאי סבון סאנלייט, בנתה על סוללת עפר כדי להסתכל על הגן מלמעלה, ושאחרי מלחמת העולם השנייה ננטשה. היום הגפנים והוויסטריה השתלטו על העמודים, הצבע מתקלף, ואור אחר הצהריים עובר בין הקורות. אחת הפינות המצולמות ביותר בלונדון, ועדיין כמעט ריקה.

וכאן צריך להיות כנים: הפרגולה היא מבנה עץ ואבן בן מאה ועשרים שנה שהסיטי של לונדון משמר בעבודות מתמשכות, ובתקופות עבודה חלקים מהמעבר העליון חסומים. היא גם נסגרת ברוח חזקה. בעמוד ההית׳ באתר הסיטי לא מופיע לוח סגירות קבוע, ולכן בודקים שם ובעמוד החדשות של ההית׳ בשבוע הביקור, ומגיעים אליה כתוספת לקנווד ולא כמטרה בפני עצמה. הגן למטה והחלקים הפתוחים עדיין שווים את הסטייה, חינם ובשעות האור, ועשרים דקות מספיקות. מהפרגולה הכפר במרחק קילומטר דרומה, בירידה ועלייה דרך ווסט הית׳.

🏡 בית פנטון ו-2 וילו רואד, בית אחד לפי היום

המפסטד מחזיקה שני בתי מורשת של הנשיונל טראסט שלא יכולים להיות ביחד באותו יום, וזו הנקודה שבה רוב התכנונים נופלים. בית פנטון, בפסגת הכפר ליד הפרגולה, הוא בית סוחרים מ-1686 עם גן מוקף חומה, מטע תפוחים, אוסף כלי מקלדת מהמאה השש עשרה שמתנדבים מנגנים בהם בימי הפתיחה, ומרפסת עם נוף על העיר, שסגורה כרגע לתיקון. נכון ל-3 באוקטובר 2026 הבית פתוח שישי, ראשון וימי שני של חג מאחת עשרה עד ארבע, סגור לגמרי מנובמבר עד פברואר, ומ-2026 אין הזמנה מראש, קונים כרטיס בכניסה: מבוגר 14 ליש״ט כולל תרומה, ילד 7, משפחה 35, והגן בלבד 8.50. שעה.

2 וילו רואד, בצד השני של הכפר, שתי דקות מבית קיטס, הוא ההפך הגמור: בית מודרניסטי מ-1939 שהאדריכל ההונגרי ארנו גולדפינגר בנה למשפחתו, עם רהיטים שהוא עיצב ויצירות של הנרי מור ומקס ארנסט על הקירות, והבית שבגללו איאן פלמינג, שתיעב אותו, קרא לנבל של ג׳יימס בונד גולדפינגר. נכון ל-3 באוקטובר 2026 הבית פתוח בימי חמישי ושבת בלבד, מתחילת מרץ עד 31 באוקטובר, וכל ביקור בהזמנה מראש באתר הנשיונל טראסט: סיור מודרך בכל שעה עגולה מאחת עשרה עד שתיים, או ביקור חופשי בין שלוש לארבע וחצי. את המחיר בודקים בהזמנה, כי הוא לא מופיע בעמוד הביקור. שעה, בסיור.

🏘️ הכפר: פלאסק ווק, צ׳רץ׳ רואו והרחוב הראשי

הכפר הוא הסיום, ולא במקרה: אחרי יום של שבילי עפר, הרחובות הצרים עם הפאבים הם המקום לשבת. מתחנת Hampstead של התחתית, התחנה העמוקה ביותר בלונדון, עם מעליות ובלי מדרגות נעות, יוצאים ישר לרחוב הראשי, ופונים לסמטה הצרה שממול: פלאסק ווק, רחוב הולכי רגל של חנויות קטנות, חנות ספרים משומשים, חנות גבינות, ובקצה שלו פאב הפלאסק, שנקרא על שם בקבוקי מי המעיין שנמכרו כאן במאה השמונה עשרה. זה הרחוב של המפסטד בתמונה אחת, ובערב שישי הוא מלא.

מהצד השני של הרחוב הראשי, מערבה, צ׳רץ׳ רואו: שורת בתי לבנים גאורגיאניים מ-1720 משני צדי רחוב שיורד לכנסיית סנט ג׳ון, עם גדרות ברזל ופנסים, שנחשב לרחוב השלם ביותר מתקופתו בלונדון. בחצר הכנסייה קבור ג׳ון קונסטבל, הצייר שצייר את העננים מההית׳ הזה. חמש דקות הליכה, ובשעת הדמדומים זו תמונה. ומכאן, מי שעוד יש לו כוח, עולה בסמטאות המדרגות שמאחורי הכנסייה להולי מאונט ולאדמירלס ווק, הרחובות הגבוהים של הכפר, ומי שלא, חוזר לרחוב הראשי לפאב. הרחוב הראשי עצמו הוא רחוב חנויות ובתי קפה רגיל, עם מאפייה טובה או שתיים, ואין בו הרבה מעבר לזה.

👨‍👩‍👧 המפסטד עם ילדים

עם ילדים גדולים המפסטד היא יום מצוין: גבעה לטפס עליה, עפיפונים, יער להתפרע בו, ברווזים, ופיקניק על האחו של קנווד. עם ילדים קטנים ועגלה עושים את הגרסה הקצרה: הכפר, צ׳רץ׳ רואו, ועלייה לפרלמנט היל מהצד של התחנה, שבה השביל סלול ברובו, או קנווד לבדו, מהכניסה הצפונית, עם האחו ובית הקפה. את חציית ההית׳ ואת הפרגולה משאירים לפעם אחרת. המדריך לפארקים עם ילדים מסביר את שאר הפארקים, והמדריך המלא ללונדון עם ילדים את שאר העיר.

🌧️ אם יורד גשם

המפסטד בגשם היא לא היום הזה. ההית׳ הופך לבוץ, הפרגולה חלקלקה ונסגרת ברוח, והתצפית מתכסה. מה שנשאר הוא קנווד, שהוא שעה וחצי מתחת לגג עם רמברנדט ובית קפה, ובית קיטס או פנטון אם זה יום פתיחה, ומגיעים אליהם מהרחוב ולא דרך ההית׳. אבל אם זה היום היחיד הפנוי, עדיף להחליף אותו ביום אחר בתוכנית, ומדריך ימי הגשם מציע במה.

🚶 היום המושלם, מוכן להליכה

המסלול הזה הולך מלמטה למעלה ומדרום לצפון ואז מערבה: מתחנת Hampstead Heath למטה, דרך בית קיטס ופרלמנט היל, חציית ההית׳ לקנווד, מערבה לפרגולה, ודרומה לכפר. ככה העלייה הגדולה היא בבוקר, הצהריים בקנווד באמצע, והפאב בסוף. המרחקים נבדקו במפה: כשישה קילומטרים ושבע מאות מטרים של הליכה, כתשעים דקות הליכה נקייה, שעם העצירות, הבתים והבוץ הופכים לחמש עד שבע שעות.

במתכנן המפסטד הית׳ וקנווד הן שתי עצירות, ואלה שתי העצירות שתמיד פתוחות. בתי המורשת, הגבעה, הפרגולה והכפר מפורטים ברשימה שלמטה, ולחיצה על שם של מקום בטקסט פותחת אותו.

חלופות ותוספות

• הגרסה הקצרה, שלוש שעות: מתחנת Hampstead לכפר, פלאסק ווק וצ׳רץ׳ רואו, ואז ירידה לפרלמנט היל דרך ההית׳ המערבי וחזרה. בלי קנווד ובלי בתים, וזה חצי היום של מי שמשלב את המפסטד עם משהו אחר.
• גרסת הטבע: פרלמנט היל, חציית ההית׳, קנווד והפרגולה, בלי בתי מורשת ובלי הכפר. מתאימה לשני ושלישי, כשהבתים סגורים ממילא, ומסתיימת בתחנת Golders Green, קילומטר וחצי מהפרגולה בירידה.
• גרסת המורשת: קנווד ובית אחד לפי היום, קיטס או פנטון, עם הכפר ובלי חציית ההית׳: מהתחנה למעלה לקנווד באוטובוס 210 או בהליכה של עשרים וחמש דקות, ובחזרה לכפר ולבית.
• הגרסה ליום גשום בקישור שמעל: קנווד בלבד, מהכניסה הצפונית, עם בית הקפה.
• להמשיך לוונציה הקטנה: לא ברגל. ככה בנוי היום השישי במסלול שבעת הימים: המפסטד וקנווד בבוקר ובצהריים, ואחר הצהריים נסיעה לתעלות של ונציה הקטנה.
• לא לשלב עם קמדן: אותו קו, אבל יום אחר. השוק של קמדן אחרי ההית׳ הוא רעש אחרי שקט, ומדריך קמדן מקבל יום משלו.

🚇 איך מגיעים, ואיזו תחנה לאיזה חלק

המפסטד נמצאת באזור תחבורה 2, וקנווד וגולדרס גרין באזור 3, כעשרים דקות מהמרכז. ההיגיון: נכנסים למטה, ליד ההית׳, ויוצאים למעלה, בכפר, או צפונה בגולדרס גרין. הנתונים על מעליות נכונים ל-3 באוקטובר 2026 לפי TfL, ובודקים אותם ביום הנסיעה.

• Hampstead Heath, להתחלה. תחנת אוברגראונד בתחתית הגבעה, שתי דקות מבית קיטס ומהכניסה הדרומית להית׳. מגיעים אליה בקו האוברגראונד ממזרח או ממערב, או ברכבת מ-Gospel Oak. בלי מעליות.
• Hampstead, לכפר ולסוף. קו נורת׳רן, הענף של אדג׳וור. התחנה העמוקה בלונדון, כחמישים ושמונה מטרים מתחת לרחוב, עם מעליות ובלי מדרגות נעות, והיציאה ישר לרחוב הראשי ולפלאסק ווק. התחנה למי שעושה את הגרסה הקצרה או מתחיל מהכפר.
• Golders Green, לקנווד ולסיום הצפוני. קו נורת׳רן, תחנה אחת צפונה, עם מעליות ונגישה. ממנה אוטובוס 210 לכניסה של קנווד ברבע שעה, ובסוף היום הארוחה הכשרה.
• Archway או Highgate, בקו נורת׳רן המזרחי, למי שרוצה להגיע לקנווד מהצד השני דרך הייגייט. אפשרי, אבל זה כבר מדריך אחר.

באוטובוס, קו 210 נוסע מ-Golders Green דרך הכניסה של קנווד להייגייט וארצ׳וויי, וזה הקו שמחבר את הקצה הצפוני של ההית׳ לתחתית בלי לחצות אותו ברגל. קו 24 מהכפר יורד למרכז דרך קמדן. המדריך לקווי התחתית מסביר איזה קו עושה מה, ומדריך התחבורה מסביר את אזורי התחבורה ותקרות התשלום.

מה משלבים עם המפסטד באותו יום

• ונציה הקטנה אחר הצהריים, בנסיעה, כמו במסלול שבעת הימים. התעלות והסירות אחרי ההית׳ הם המשך רגוע ליום רגוע.
• גולדרס גרין בערב, תחנה אחת צפונה, לארוחה כשרה, ומדריך גולדרס גרין מסביר איפה.
• לינה בצפון. מי שישן בהמפסטד או בגולדרס גרין הולך ברגל להית׳ בבוקר, ומדריך הלינה בצפון מסביר מה זה עולה ולמה זה שקט.

⚠️ הטעויות שחוזרות על עצמן

• להתייחס להית׳ כאל פארק עירוני. זה שטח של כשלוש מאות הקטרים עם יער, בריכות וגבעות, בלי שבילים סלולים ברובו ובלי שילוט שמסביר לאן. לוקחים מפה בטלפון ונעליים סגורות.
• לזלזל בעליות ובמרחק. שבעה קילומטרים נשמעים קצת, אבל עם עלייה של עשרות מטרים, בוץ ושבילי עפר זה יום שלם, לא טיול אחרי ארוחת צהריים.
• להניח שהשבילים סלולים. הם לא. אחרי גשם ההית׳ הוא בוץ, ועגלה או נעלי בד לא עוברות.
• לתכנן את בית פנטון ואת 2 וילו רואד באותו יום. ברוב השבועות הם לא פתוחים באותם ימים. בוחרים בית אחד לפי יום השבוע, ובודקים את הלוח הרשמי.
• להגיע אחר הצהריים ולצפות להספיק הכל. הבתים נסגרים בארבע ובחמש, קנווד בחמש ובחורף קודם. היום הזה מתחיל בעשר וחצי.
• להתייחס לבריכות השחייה כאל אטרקציה פתוחה. כרטיסים, שעות לפי עונה ותנאי כניסה, ובחורף דרישות נוספות. בודקים באתר הסיטי של לונדון, ולא קופצים למים בדרך.
• לערבב את פרימרוז היל וקמדן. הם שתי תחנות דרומה ושייכים ליום אחר. פרימרוז היל היא התצפית של ריג׳נטס פארק, לא של ההית׳.
• להניח שהפרגולה נגישה כולה. היא בעבודות שימור מעת לעת, חלקים ממנה עלולים להיות חסומים, והיא נסגרת ברוח חזקה. בודקים לפני, ומגיעים אליה כתוספת.

🔗 איך המפסטד משתלבת בטיול שלכם

הכלל שלנו: המפסטד היא היום של הביקור השני, או היום השישי של ביקור ארוך, ולא היום השלישי של ביקור קצר. היא מקבלת יום משלה, רצוי יבש, ורצוי שישי או ראשון בשביל הבתים.

• בטיול של שלושה ימים, לא. המרכז צריך את שלושת הימים, ומסלול שלושת הימים לא כולל אותה בכוונה.
• בטיול של חמישה ימים, רק אם זה ביקור חוזר, ואז במקום אחד מימי המרכז. מסלול חמשת הימים מסביר מה מורידים.
• בטיול של שבעה ימים, היום השישי: ההית׳ וקנווד בבוקר, ונציה הקטנה אחר הצהריים. מסלול שבעת הימים בנוי בדיוק ככה.
• בסתיו, זה היום היפה ביותר בלונדון, ולכן בטיול של סוף אוקטובר מזיזים אותו ליום הבהיר.

שאלות שחוזרות על עצמן

כמה זמן צריך להמפסטד?

יום מלא: חמש עד שבע שעות, כשישה קילומטרים ושבע מאות מטרים של הליכה לפי המפה, עם עליות, ועם קנווד ובית מורשת אחד. הגרסה הקצרה, הכפר ופרלמנט היל, היא שלוש שעות.

מה ההבדל בין המפסטד לקמדן?

קמדן היא שוק, תעלה, מוזיקה ורעש של סוף שבוע. המפסטד היא כפר, ההית׳, תצפית, בתים היסטוריים ויום איטי. שתיהן באותו רובע ובאותו קו תחתית, ולכן מתבלבלים, אבל כל אחת היא יום אחר.

האם הכניסה לבית קנווד חינם?

כן. נכון ל-3 באוקטובר 2026 הבית, האוסף והשטח בחינם, הבית פתוח כל יום מעשר עד חמש עם כניסה אחרונה בארבע וחצי, ואינגליש הריטג׳ ממליצים להזמין כרטיס חינמי מראש. בחורף, מנובמבר, הבית נסגר בארבע, ואת תאריך המעבר בודקים באתר.

באילו ימים פתוח בית קיטס?

נכון ל-3 באוקטובר 2026: רביעי, חמישי, שישי וראשון, מאחת עשרה עד אחת ומשתיים עד חמש. סגור בשני, שלישי ושבת. בלי הזמנה מראש, כרטיס מבוגר 8.80 ליש״ט ומתחת לגיל 18 חינם. הגן בחינם גם כשהבית סגור.

אפשר לבקר בבית פנטון וב-2 וילו רואד באותו יום?

ברוב השבועות לא. בית פנטון פתוח שישי, ראשון וימי שני של חג, ורק עד סוף אוקטובר, ו-2 וילו רואד פתוח חמישי ושבת, מתחילת מרץ עד 31 באוקטובר, ובהזמנה מראש בלבד. בוחרים בית אחד לפי יום השבוע, ובודקים את הלוח הרשמי.

האם הפרגולה פתוחה?

בדרך כלל כן, בשעות האור ובחינם, אבל זה מבנה ישן בעבודות שימור מעת לעת: בתקופות עבודה חלקים ממנו חסומים, והוא נסגר ברוח חזקה. בודקים את עמוד ההית׳ באתר הסיטי של לונדון בשבוע הביקור, ומגיעים אליה כתוספת ולא כמטרה.

האם המסלול מתאים לעגלה או למי שמתקשה בהליכה?

המסלול המלא לא. ההית׳ הוא שבילי עפר עם עליות ובוץ, לפרגולה עולים במדרגות, ובתי המורשת הם בתים ישנים. מה שכן מתאים: הכפר והרחוב הראשי, קנווד בקומת הקרקע והאחו שלפניו, ותחנת Hampstead עם מעליות.

מה אפשר לעשות בהמפסטד בחינם?

כמעט הכל: הכפר, פלאסק ווק, צ׳רץ׳ רואו, פרלמנט היל, ההית׳, הפרגולה והגן, ובית קנווד כולל האוסף. בתשלום רק בתי המורשת הקטנים, בריכות השחייה והצהריים.

האם אפשר לשחות בבריכות של ההית׳?

כן, אבל לא בספונטניות. הכניסה בתשלום ובכרטיס, השעות משתנות לפי עונה, ובחורף יש תנאים נוספים. בודקים באתר הסיטי של לונדון לפני, ומגיעים עם בגד ים ומגבת.

איזו תחנה מתאימה לכל חלק?

Hampstead Heath של האוברגראונד להתחלה, ליד בית קיטס וההית׳, בלי מעליות. Hampstead של קו נורת׳רן לכפר ולסיום, עם מעליות ובלי מדרגות נעות. Golders Green לקנווד באוטובוס 210 ולארוחה כשרה בסוף היום, עם מעליות.

תמונת הפתיחה במדריך הזה מוויקישיתוף: לונדון מפרלמנט היל, Donnchadh H, CC BY 2.0, נחתכה ושונתה בגודלה מהמקור.